1.אתגר: אחרי שתסיים לקרוא את המאמר, הרכב 'נבחרת א', ו'נבחרת ב' אמריקאיות (ללא ה'אולימפיים'), שהיו מנצחות את נבחרת ארה"ב שתופיע בטוקיו

2. ארבעה ROSTER CHANGES מאז הנבחרת ניפגשה לראשונה לפני 12 יום.

המאמן גרג פופוביץ' אמר כשנודע לו שגם זאק לוויין לא יצטרף לטיסת הקבוצה לטוקיו, "לפעמים עליך ליצור תבשיל עם הירקות, והתבלינים שנותנים לך!"

אסופת השחקנים שכל אחד מהם אמור לייצג את הטוב ביותר שיש לאמריקאטים להציע בהופס ניפגשו לראשונה לפני 12 ימים. הם התאמנו 5 פעמים, פעם אחת בבוקר משחק האימון – אחד מארבעה שהיו להם. הם יתאמנו אימון 6 בטוקיו. מאז שהם נפגשו לראשונה היה כבר שלושה ROSTER CHANGES, ואני כמעט בטוח שזה עדיין לא ניגמר.

האם הייתה אי-פעם קבוצה חלשה יותר לייצג את ארה"ב? אולי הקבוצה של ג'ף ואן-גנדי ששיחקה את המשחקים המוקדמים לאוליפיאדה שהורכבה אך ורק משחקני G LEAGUE.

3. 'הקבוצה' המריאה שלשום. מתי יגיעו שלושת השחקנים מהפיינלס, ושחקן רביעי (לוויין?) שהוא 'בביקורת קוביד 19'? איש לא יודע!

בטיסה לטוקיו היו יותר מנהלים ומאמנים מאשר שחקנים. זאת לא חוכמה גדולה כשרק 8 שחקנים היו על הטיסה יום אחרי שהקבוצה (עם שני מילואים) ניצחה את ספרד 76-83 בלאס ווגאס.

המורה שלי קווינט היה אומר על כל המצב ש'זאת לא הנוסחה הטובה ביותר להופיע לטורניר אולימפי נגד הקבוצות הטובות בעולם.

המאמן גרג פופוביץ' נשאל לפני ההמראה כיצד הוא מרגיש.

"IT FEELS A LITTLE DIFFERENT", הוא הגיב.

אני לא מקנא בו: אחרי ההצלחה המהודרת של קוץ' מייק ששבסקי כמאמן שלוש נבחרות ארה"ב המוזהבות בשלוש האולימפיאדות האחרונות, כשהנבחרת הייתה נבחרת, והשחקנים היו האמריקאים הטובים ביותר ב-NBA, ועתה, במשחקו הרשמי הראשון כמאמן, יש לו קבוצה – איך אומרים – מקוטעת?

האם החלום של פופ עומד להתפוצץ לו בפנים?

לדעתי הסיכויים הם 55% 'לא' ו-45% 'כן'.

לפני הנצחון על ספרד זה היה 65% 'כן' ו-35% 'לא', אך מה שקרה הוא שהנבחרת המקוטעת הזאת לפתע מצאה קואורדינציה, התלהבות, והרגשה של 'מי אלה הנגרים האלה המייצגים את הכדורסל האמריקאי', והיא נראתה לא רע כלל וכלל אפילו עם מסגר, נפח, נגר, וסגן מנהל קופת חולים בקבוצה.

4. באיזה מצב יגיעו כריס מידלטון, ת'רו הולידיי, ודווין בוקר לטוקיו מחרתיים, או בשבת? (תלוי מה יקרה הלילה, בינתיים הבאקס ב-8 נק' יתרון)?

הם יגיעו או עם שניים מדופרסים המעדיפים להיות בקזחסטאן, או מדופרס אחד שהיה מעדיף להתחבא בתימן. המדופרסים (או המדופרס) עלולים לחלחל את מצב רוחם העגום לשאר החברים, כמו שפעם אמרו בקיבוצים.

אני, פסיכולוג חובב, מנבא כך: אם הבאקס אלופה, ארה"ב האלופה האולימפית. אם פיניקס אלופה, ארה"ב מסיימת ללא מדליה! למה אני חושב כך? עניין של הרגשה ו-EDUCATED GUESS.

5. כפסיכולוג (חובב) אני מכיר מילה שהיא – 'ADVERSITY'

הייתי בסיאול ב-1988 כשהאמריקאים עדיין הופיעו עם שחקני מכללות אבל עם תומפסון המאמן הם חשבו שהם צריכים רק להופיע וכולם ייבהלו. אותו דבר קרה עם לארי בראון המאמן בטורקיה. האמריקאים הופיעו כטווסים נפוחים וחזרו הביתה ללא נוצות.

דווקא הנבחרת-לא-נבחרת הזו היא טובה מספיק להתעלות. פתאום נראה את ג'בל מגי מעופף וקולע, ואת קלדון ג'ונסון מחקה את מייקל ג'ורדן. האמריקאים לא ישחקו נגד אוסטרליה וניגריה. הם ישחקו נגד ADVERSITY! נגד מ-צ-ו-ק-ה. וכשמשחקים נגד מצוקה, הכל יכול לקרות.